לא הכל מובן מאליו! - עיני העדה בשלח
- 16 בפבר׳
- זמן קריאה 1 דקות
בפוסקים מובא בשם הזוהר הקדוש לומר בכל יום שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים.
והאומר בשמחה מוחלין לו עוונותיו (מ"ב נ"א י"ז) .
הדברים להלן שמעתי מפי המשגיח הגה"צ רבי דן זאב סגל שליט"א:
בבחרותו למד בישיבת פונוביז' ויום אחד לפני התפילה עבר ליד חדרו של המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל והנה הוא שומע קול גרירת כסאות וספסלים, בהיותו מקורב לרב נכנס לראות את הנעשה והנה הוא רואה את ר' יחזקאל מסדר שורות ועובר ביניהן, לפליאתו הסביר הרב : תכף אומרים שירת הים בתפילה ואני ממחיש לעצמי כדי לדמות שאני עובר בים. כאילו הוא יצא ממצרים...
השם יתברך קרע את הים. אבותינו עברו בתוכו ביבשה ואנו עוברים בו שעור באמונה! שכן אם השינוי – (קריעת הים) לא נהיה לבד הסדר כל שכן!! (הים עצמו ) הטבע כולו הוא נס מתמשך כדברי הרמב"ן: "ומן הניסים הגלויים אדם מודה בניסים הנסתרים".
בבאור הלכה כותב: נכון מאד להזהר לומר קודם שלוש תפילות הודאת ה"יהי רצון " שכתוב בירושלמי :
בשחרית: מודה אני לפניך שהוצאתני מאפילה לאורה.
במנחה: ..כשם שזכיתי לראות חמה במזרח כן זכיתי לראותה במערב.
ובערבית: כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה כך תוציאיני מאפילה לאורה .
ותמוה - הלא בברכת מודים בשלוש תפילות אנו מודים על כל הניסים ונפלאות שבכל יום ויום, מדוע צריך להוסיף וליחד הודאות אילו?
אלא ללמדינו שאדם צריך להודות על כל פרט בבריאה ובמציאות חייו גם מה שנראה מובן מאליו -אפילו על חמה במזרח ובמערב!


